ליומולדת של הילדה (3, אם תהיתם), מצאתי במקסטוק בובות מתוקות של littlepeople. את הבובות היא חילקה לילדי הפעוטון עם שקיק עוגיות בצורת אותיות שהרכיבו את שמו של כל ילד.
הבובות היו כל-כך מתוקות שלא הצלחתי להתאפק והבאתי לה את הבובות שלה לפני. גם היא, כמוני, התאהבה בהן ממש והתחילה להפעיל מיד אותן ואת הדמיון – מה שהוביל במהרה להשתמש בכל מיני חפצים עובר הבובות. אמא של הילדה (שיש סיכוי שהייתה יותר מרוגשת ממנה מהעניין) הציעה לה מגירה שתשמש את הבובות כחדר…
כל מיני חפצים שמצאנו בבית מצאו להם ייעוד חדש, כובע לא גמור שאמא פעם התחילה לסרוג הפך לשטיח, קופסת מתכת של כרטיס זיכרון כלשהי הפכה למיטה, תחתית סרוגה לספל הפכה לסלסלת צעצועים של הבובות וארון מיועד ליצירה וחיכה ליום שיערה תקבל בית בובות נחנך בהתרגשות.
לכבוד האירוע המרגש אמא של יערה החליטה לפנק את הבובות בעוגות מעשה ידיה…
גלגלים של צעצוע שבור:
הפכו בעזרת שני טושי ארט ליין וטוש אקרילי לבן אחד,
לשתי עוגות מגרות במיוחד…
והוגשו אחר כבוד על שולחן מפואר (שעשוי מהדבר הזה שמגיע עם פיצה…)
ואז נפלה ההחלטה.
– "יערוני, את רוצה שנבנה ביחד בית לבובות שלך?"
– "כן!!!"
המשך יבוא…