לבנה אחר לבנה, חדר אחרי חדר, פריט אחר פריט נבנה לו הבית.
והנה חדר המגורים של ורדה, פורזי, מיי-מיי, אייביסיני, כתומי, ארה ואורחים (ככה קוראים לבובות האלו. יצירתיים הילדים שלי, איזה נחת רוח)
את חדר המגורים ריפדנו בשטיח שעשוי בעצם מעטיפת מתנה:
הדבר המוזר שמקבלים עם מגש פיצה הוא קלאסי לשולחן סלון.
קיצצתי לו את הרגליים כדי שיהיה בגובה המתאים לבובות
וציפינו אותו בפורמייקה (טפט בדוגמת עץ…)
קופסה עם מחיצות שהייתה שייכת למשחק עץ – הוסבה לספריה
אז יערה מילאה את הספריה בכל מיני שטויות שהיו נראות דקורטיביות כמו קונכיות קטנות, פקקי טושים גלמודים ואפילו הכנו להן ספרי קריאה מחתיכות קרטון ומדבקות.
מחוט שפגת נסרגה סלסלה שאוספת את הצעצועים של הבובות.
על הקיר נתלו שתי תמונות שמיועדות ליצירה ותמונה אחת שצרנו מאיזה ידית של צעצוע, דף, ומדבקה.
די נחמד פה.
וככה נראית הקומה הראשונה של הבית:
נ.ב. – גוף התאורה המהמם במטבח, עשוי מחייל פלסטיק של משחק, פלסטיק שמחזיק בובות בקרטון כשקונים אותם, חוט, סרט תחרה וחרוז.
שטויות יכולות להסב הרבה אושר…