למה מסריח?

זוכרים שהיו לי כל מיני רעיונות בעניין של סודה לשתיה?

או. קיי. אז שימו לב לזה:

הכנתי מבשם אוויר יפיוף למדי.

הכל התחיל כשנגמר. נגמרה לי חמאת גוף שמיועדת למריחה בזמן היריון ומכיוון שהקופסא נראתה לי עדיין חיננית (על מי אני עובדת, איכשהו כל הקופסאות תמיד נראות לי חינניות) שמרתי אותה. לפי רעיון שמצאתי כאן, התחלתי בעבודה!

ככה היא נראתה אחרי שהורדתי ממנה את התוויות:

ניקיתי אותה טוב טוב משאריות הדבק (זה עובד מצויין אם מורחים על שאריות הדבק שמן או מרגרינה ומחכים כמה דקות) והתחלתי לחורר לה את מכסה הפח ע”י מסמר גדול ופטיש:

על המכסה מרחתי דבק מסביב לחורים ובעיקר על שולי המכסה במקום של ההברגה:

אני בחרתי להדביק מפית נייר מחוררת ואוורירית. זה יכול לעבוד עם כל נייר או בד קליל:

אחרי שוידאתי כי אכן נדבק הדבר. חבקתי בחוט שפגת עם חרוזים כדי שיתחבב עלי יותר:

בתוך הקופסא יש סודה לשתייה, מעורבבת עם טיפות של שמנים אתריים. אני הוספתי 4 טיפות של מנטה ו-4 טיפות של גרניום, אבל כל אחד והניחוחות החביבים עליו.

את מבשם האוויר הזה הנחתי אחר כבוד על הניאגרה של השירותים שלנו. על אף שחדר השירותים המכוער בדירתינו השכורה רחוק מלהיות חינני. מבשם האוויר הזה מצליח לזרוע בו טיפה של שמחה:

הריח מתחיל עדין ומשתלט נימים נימים על החדרון הקטן והסגור.

אם מרגישים שהוא התעייף כל שצריך הוא לתת לו ניעור קליל…

בהצלחה!