סיפורו של ארון

את הארון קנינו ביד2 אחרי שמצאתי אותו ראוי בגודלו ומעץ מלא.

הייתה מוטלת עליו החובה לאפסן בתוכו באהבה את הבגדים של אוּרי.

לצורך זה הוא עבר מסע הכשרה ייחודי ומאתגר.

מדובר בארון ויטרינה ישן של סלון, עץ כהה, דלתות זכוכית כהות עם תבליט של פעם.

הגודל היה מושלם. הוא ישב על ארונית מעץ כהה זהה. גם היא מצאה אצלינו בית חם.

דלתות הארון פורקו. הוא עבר ניקוי ושיוף.

את הגבולות של הצבע (כמו במסגרות הזכוכית), ציפיתי במסקינטייפ וצבעתי וצבעתי וצבעתי:

ידית העץ הקטנה הוחלפה בפרח סגול:

והשנייה בפרח ירוק:

את הארון הצבוע הברגנו למשטח עץ הפוך וצבוע גם הוא, תפרתי שתי קופסאות מבד סדין ישן וחומר דמוי עור לאיפסון נעליים,

מממממממממממממ…………………………..

אז הארון הוצב מול מיטתו של אורי, לצד מיטתה של יערה.

היה לי מן חזון לצפות את המדפים בטפט צבעוני ושמח, אולי זה יקרה באחד מן הימים, ואולי, המציאות, שכמו שכבר טענתי בעבר – היא טיפוס חזק להפליא, תעבור עלינו ותשאיר אותו כך…