תמיד כשאמא שלי שואלת אותי איזו מתנה הייתי רוצה ליומולדת, אני אומרת לה שלא צריך לקנות כלום, אבל שאני אשמח אם תביא לי משהו מן הבית שלה (שהוא עדיין גם שלי!) שהיא לא רוצה בו יותר. למה?
כי לאמא של יש מלא פריטים, מלא מלא פריטים, עם אופי. אולי בגלל זה נהייתי כזאת מאוהבת בפריטים.
בכל אופן אמא שלי שונאת שאני חומדת את החפצים שבבית ומזכירה שהכל נשאר לירושה ובינתיים שניתן לה לחיות עם הדברים שהיא אוהבת בשקט. צודקת.
אבל לפעמים לפעמים, נחה על אמא שלי הרוח והיא מסכימה להיפטר מכל מיני דברים שהיא כבר לא מוצאת בהם עניין יותר.
אחרי ההקדמה הארוכה הזו – באופן אבסורדי מתארחות כאן בבלוג דווקא ארבע סלסלאות די פושטיות. אבל אני אגלה לכם בסוד שהם הגיעו עם עוד כמה סלסלאות ממש ממש ממש שוות.
בכל אופן הסלסלאות קיבלו כאן כבוד של מלכות. ובמקום להפוך אותן לסלסלאות איחסון רגילות הן הפכו לסלסלאות איחסון של אור. או בקיצור לגופי תאורה.
ארבע סלסלאות של משלוחי מנות כאלו:
ומספריים. זהו.
גוזרים בעדינות את מרכז הקליעה של הסלסלה:
עד שיוצרים את החור הרצוי בגודל בית המנורה שלנו:
ותולים על בית מנורה שיש לו מעצור מפלסטיק כדי שהסלסלה תוכל להיתלות עליו:
בהברקה של עמוס עיצבנו את זה כששתי הסלסלאות הפוכות אחת על השנייה. שמזכיר לי קצת צורה של תוף אפריקאי. אבל אולי זו רק אני…..
ולסיום, רק רציתי להזכיר לאמא שלי שעוד מעט יש לי יומולדת….
שנה של אור!