אז החגים כנראה שכבר מאחורינו. עכשיו מרגישים שמתחילה השנה באמת. תמיד שנה חדשה מתחילה בפסטיבל עצום וגדול של חגים ואחרי שמסיימים את החגים מתחילים די מותשים את השנה החדשה. בין לבין הספקתי לשכוח את כל ההחלטות לשנה החדשה ועכשיו אני עסוקה בלשנן אותם. זוכרת שהיו שלושה מרכזיים …
האמת שבשבילנו אין כ"כ חזרה לשגרה כי אנחנו עם צאת החגים התחלנו לארוז. ברגעים אלה ממש שאני יושבת וכותבת, עמוס אורז כאן בחדר לידי. השבוע אנחנו עוזבים את נחלאות בירושלים ועוברים לירוחם.
את המחשב אנחנו מעבירים ממש אוטוטו מהבית אז כנראה שזו הרשומה האחרונה שנכתבת מהבית שלנו בנחלאות…
כל מי שנכנס אלינו הביתה בסופ"ש האחרון והראתי לו בגאווה את הקרטון הארוז הראשון, אמר שלארוז בית זו הזדמנות מצויינת לזרוק דברים. בשלב הזה תמיד עמוס היה זורק בי מבט מלא משמעות ובשלב שאחרי חמתי בערה בי על אש קטנה.
מה זאת אומרת? אצלי אין זבל. בהכל אני משתמשת!
גם בקרטוני ביצים וגלילי נייר טואלט שבשקית מעל המקרר?
ברור! זה חומר גלם לעיסת נייר…
ביני ובין עצמי השתכנעתי לזרוק אותם לפח מיחזור בקצה הרחוב ולא לקחת איתי לירוחם. כנראה רק בגלל שאני משוכנעת שיהיו לי עוד בעתיד…
בכל אופן. אם כבר, אז שיהיה מסודר. בבית הקטן שלנו כאן, כל חומרי היצירה שלי ארוזים בקפידה ודחוסים לתוך ארון ועוד קצת. בבית החדש שלנו בירוחם יש לי פנטזיה על פינת יצירה בחדר מסודרת יותר.
אז לצורך סדר גייסתי את הקופסאות שחיכו למטרה הזו בדיוק ונאספו להן אחת אחת.
ככה הם חיכו לי:
מגוון. כמו שניתן לראות. קופסאות של קוואקר, תה צימחי, חטיפים, שעווה וכו'. מה שהייתה נראית קופסה טובה והצליחה לשכנע בגלל המכסה – נשארה.
הצטרפו גם קופסאות שחברות אמרו: "רציתי לזרוק ואז חשבתי להביא לך. בטח כבר תמצאי מה לעשות עם זה". אני מקווה שזה מחמאה.
בקופסאות של הקוואקר, נצטרכתי להסיר את השוליים הפנימיים כדי שזה לא יחתוך. זה עובד מצויין עם הפותחנים החדשים המשוכללים המסתובבים. ובחרתי בד שאני אוהבת לצפות אותם, השתמשתי בבד כותנה עבה מפוספס בשחור לבן:
איך מצפים? באמת פשוט. מוצאים איזה נקודה על הקופסה שתהיה קו מנחה – נגיד השוליים של הפח כמו שאני בחרתי:
מגלגלים בקו ישר עד שהבד נפגש שוב עם הקו פלוס סנטימטר וחצי כדי שיהיה להדביק:
מסמנים נקודות עם עפרון בגבולות שמצאנו ועם סרגל מותחים ביניהם קו:
גוזרים:
מחזיקים את הקופסא ומצפים אותה בדבק. אפשר דבק "יו" רגיל או דבק פלסטי:
מצמידים את הבד לנקודת ההתחלה ומגלגלים את הקופסה עד שכל הבד נדבק. סוגרים גם את השוליים של הבד שהשארנו בעוד טיפה דבק:
תראו איזה חטובות:
ועשיו מדגמנות על המדף:
לדעתי הן מושלמות ככה ממש, אבל מכיוון שעשיתי אותן כדי לעשות סדר, הייתי חייבת לכתוב על כל קופסה מה היא מכילה. איך? לוקחים ריבוע קטן משאריות לבד. כן, כן, שאריות:
מקפלים לחצי וגוזרים מתוכו ריבוע פנימי:
סה"כ יוצאת מסגרת בעובי שגזרתם. אני גזרתי בערך בעובי של סנטימטר:
מורחים דבק על שלוש מתוך ארבע הצלעות של המסגרת:
ואז מדביקים את המסגרת על חזית הקופסה. איפה זה חזית הקופסא? אחורי הקופסא זה איפה שהדבקנו את יותרת הבד – חזית הקופסה – בצד השני. ולמה הדבקנו רק שלושה צדדים? כדי שנכניס מלמעלה – מהצלע הלא דבוקה, פתקית ובה רשום מה שאנחנו רוצים:
אפילו יותר חטובות:
והנה שוב על המסלול:
אי. כמה נחת רוח.
אם מישהו רוצה לקבל למייל בכל פעם כשמתפרסם בלוג חדש, יש בצד שמאל של האתר כפתור של "הרשמה" חמוד ואפשר להירשם דרכו. יותר קל לי ככה מאשר לזכור למי לשלוח מייל – (לסרבני הפייסבוק שביננו…)
מאחלת שבוע טוב ונהדר, אחרי החגים שמח!
את הרשומה הבאה אכתוב מן הסתם מירוחם עם הרבה תמונות של "לפני" ו"אחרי" של הבית החדש ועוד כל מיני פריטים שהאור בבית הזה עשה להם עוול ולכן אני אצלם אותם שם כולל הדרכות. הכל בהבטחה להשתדלות.
כל טוב.