לפני כמעט חודשיים נולדה תינוקת יפהפיה ומתוקה. קראו לה אחינועם.
לפני זמן מה היא קפצה לבקר אצלינו (בליווי אמא ואבא). הייתי חייבת להכין לה משהו קטן. בכל זאת נולדה וכו' …
לתינוקות, כמו לתינוקות, יש מן הרגל מתמיה ונפלא, כל בובה או צעצוע חדש שהם מקבלים, הם עוברים לתווית והוא הדבר שהכי מעניין אותם בצעצוע. כאילו הם רוצים לומר לנו: "עזבו אתכם צעצועי התפתחות , העולם הוא מטורף…"
חוכמה אנושית פשוטה.
בכל אופן, שילב עלתה על העניין ויצרה כדור משחק לתינוקות שהוא כולו מלא תוויות. אבל בשילב, כמו בשילב, צריך לקחת כמעט משכנתא על כל צעצוע…
אז הכנתי לאחינועם הקטנה כרית תויות משלה.
והנה הכרית מאחורה:
וכמו שאתם רואים הוספתי קצת חרוזים בתוויות. אפילו עם ראשי תיבות של השם שלה:
ויומיים אחר-כך נולד לי אחיין! עומר ייקרא שמו בישראל! אבל כשהכנתי גם לו מיד מיד, אפילו לא ידעתי שקוראים לו עומר כי זה היה לפני הברית.
לפחות עכשיו, צילמתי את כל תהליך העשייה. אני השתמשתי במכונת תפירה, אבל זה כ"כ פשוט שאפשר גם לתפור ביד.
גזרתי שני עיגולים משני בדים שונים. אני השתמשתי בבדי טריקו, צד אחד חולץ מחולצה ישנה. בגלל שזה מגיע ישירות לתינוק כדאי לבדוק שזה מכובס קודם. כדי להשיג את העיגול המבוקש השתמשתי בצלחת ועט. גזרתי ע"פ השירטוט.
על צד אחד תפרתי אפליקציית בד חמודה שקניתי בחנות יצירה:
בחרתי סרטים שאני רוצה שישמשו כתוויות, חרזתי את מי שרציתי, קיפלתי לשניים ועם סיכה הצמדתי לצד הפנימי של אחד העיגולים. רוב הסרט (עם הקפל והחרוז), בפנים עם סיכה. מעט (החלק הגזור), בחוץ.
ככה את כולם בצורה כזו:
טיפ:לנעוץ את הסיכה כמה שיותר פנימה כדי שלא תפריע לתפירה (במיוחד אם זו מכונה שתופרת).
הצמדתי את העיגול השני, פנים אל פנים, ז"א שצד יפה פונה לצד יפה והם יכולים לדבר ביחד בזמן שאני תופרת אותם:
עכשיו תופרים. או ביד או במכונה, ומשאירים פתח קטן של 4 ס"מ לא תפור (לא לשכוח! אח"כ תצטרכו לפרום).
דרך הפתח הלא תפור, הופכים בזהירות, ומוציאים תוך כדי סיכה, סיכה. ממלאים באקרילן ותופרים את הפתח שהשארנו.
נכון פשוט?
צד אחורי:
חרוזים:
מחלקת בקרה:
כמה מתוק:
וגם לאח של עומר, הגדול, בן השנה וחצי הבאנו משהו, כדי שלא יקנא. זה כבר ברשומה הבאה…