לכבוד השנה החדשה, לקחתי את הילדים לחצר להשתעשע קצת. יערה ממש נשארה בטראומה מזה שמרחתי לה את היד בירוק ירוק הזה, אבל אורי לעומת זאת התאהב ולא היה מוכן לעזוב את המכחול
תמיד גם איכשהו הוא מביע את מומחיותו בציור פנים. ותמיד זה מדהים אותי איך הוא עושה את זה כל-כך יפה בלי מראה.
נפלא.
בכל אופן, אחרי שהילדים הלכו לישון. על אותו מצע קופסאות דגנים חתוכות אמא הוסיפה צבעים,
והצמיחה לילדים החמודים פרחים מהאצבעות.
מהצד השני של כרטיס קופסת הדגנים הודבק נייר יפה ועליו מדבקה עם ניחוח של פעם (כי המילה וינטג' כבר עושה לי כאב ראש)
ואז נוסף סרט אלכסון (שמצאתי בבדים-דים) לתמונה,
והודבק,
וברכנו. לשנה טובה ומתוקה.
ויצא לנו מחמם לב.
והכי חשוב, אישי מתוק ומשמח.
שאפשר לאהוב גם כשרחוקים (אפילו שירוחם זה לא כזה רחוק… באמת…)
ואז בשלב הזה החלטתי שאם כבר עוד פעם – אז בפעם הבאה גלויה.
אבל אם כבר מעטפות הפעם…
עם פאנץ' מחורר בצורת תפוח מצד אחד של סוגר המעטפה:
ולב מצוייר בפנים, מוחבא:
שנה של תפוח בדבש:
והנה הברכות כבר בדרך אליכם, משפחה יקרה.
מאחלת לכם שנה טובה ומתוקה, מלאת ברכה ושפע.
שתהיה מבורכת בבריאות, שמחה, אור, התחדשות וצמיחה.
מיטל