כדי שלבובות יהיה נוח ונעים אירגנו להם חדר שינה אינטימי וכירבולי.
השתמשנו בטפט לציפוי אחד הקירות:
קופסת מתכת של איזה כרטיס זיכרון כלשהו הפכה למיטה. הצענו אותה בסדין מפנק שנגזר מסינור חד פעמי שהתגלגל אלינו:
שמיכות משאריות בדי צמר ופליז (מזהים את אחת השמיכות?) וקוביות קטנות שהתפרקו מקוביה הונגרית נכנסו לאיזה ארגזון שפעם נתן לי רופא השיניים ואיכלס צמר גפן.
את ארון הבגדים שנקנה במקסטוק פעם – יערה צבעה (לא היה קשה לי לנחש באיזה צבע היא תבחר…)
כובע שפעם התחלתי לסרוג ובזה זה נגמר הפך להיות שטיח צמרירי.
(התמונה אם שאלתם, מעטיפת תה ניחוחות הגליל. מוסגרה באהבה בוואשי טיפ)
זהו אפשר לנוח.
ומה עם איזה מקום קצת בחוץ? לתלות כביסה? להנות מבריזה של ערב?
יצא לנו פרקט אבל לא נורא.
ניצלנו את החורים שכבר היו בארונית הזו וקשרנו לשניים מהם חבל כביסה.
משאריות בד ואטבי יצירה קטנטנים תלינו כביסה לייבוש.
איצטרובל ברוש שנאסף – נצבע בצבע ירוק (גואש)
ונשתל בתוך חלק של צינור:
מחתיכות העץ המוזרות שמגיעות ארוזות עם קנבס קנוי,
בנינו גדר עץ שנתמכת בשני שיפודי עץ מן המטבח
פלסטיק שהיה פעם כלי לקינוח ונתרסס בתכלת – ואפשר כבר לערוך מסיבת בריכה במרפסת, לא?!
נכון, לא אמרתי אבל לפני הכל – צבענו תכלת של שמיים ועיננו עננים.
(את השושנים האדומות – הדביק אוּרי, אחיה הגדול של יערה. סתם. רצה להפתיע)
זהו עכשיו אפשר לשחק!