ילד – לפני ואחרי

לא מדובר כאן באיך נראה הילד שלי לפני או אחרי תהליך כלשהו וגם לא מצורפות תמונות שלי לפני ואחרי הלידה של אוּרי. מדובר על חדר ילדים, או יותר נכון חדר של ילד אחד בינתיים לפני ואחרי.

עם המעבר שלנו לכאן הבטחתי לכם הרבה תמונות של לפני ואחרי של עיצוב הבית החמוד שלנו.

נתחיל בחדר של אורי.

ככה היה נראה החדר של אוּרי שלנו לפני:

החדר נצבע בירוק בהיר "frosted glass" מט-פסטל, 90087P של סופרקריל 2000.

בחדר סידרנו את הרהיטים של אורי שכללו מיטת תינוק ושידת החתלה, אח"כ נוספו כיסא הנקה וספה נפתחת שקנינו ביד 2.

השוס היה לעבוד על התאורה.

בחזוני ראיתי גלקסיית מנורות שכללה, אהיל נייר כדורי שקנינו באיקאה, אהיל נייר כדורי שקבלנו מחברה ושלושה אהילי נייר כדוריים שקניתי שלוש בעשר בחנות יצירה וידעתי שיום יבוא ועל אף קוטנם אני אעשה איתם משהו מועיל.

עמוס, החשמלאי האמיץ, עמד על סולם וניווט את עצמו לנ.צ. ששלחתי אותו אליהם. דרך שלשלאות מתכם דקות הוא מתח מנקודת החשמל המרכזית חוטי חשמל לנקודות האחרות לפי הגובה המתאים:

(הוא לא מפסיק לזוז, עמוס. אז זה יצא קצת מטושטש)

האהילים ניתלו, תמונות ניתלו, מוביילים ירוקים פירחוניים ניתלו על הקירות,

מתקן נעליים ישן שיצא משימוש חוזק והתייצב עם ברגים והפך להיות פינת צעצועים וספרייה של אורי.

עליו העמדתי מגירות שמצאתי פעם ברחוב וכנראה היו שייכות לשולחן כתיבה ישן. הפורמייקה קולפה והן נצבעו באהבה ושימשו אותי הרבה שנים. כשהן עברו לחדר של אורי החלפתי להן את הידיות למשהו יותר ילדותי – פרחים. מקווה שאפשר לראות את זה בתמונה…

מעל לשידת ההחתלה תליתי שלישיית תמונות מעשה יידי להתפאר:

צבעתי שלושה קנבסים בצבעי אקריליק כמו שרציתי. מרחתי הכל בלכה לבנה ומיסגרתי בטפיחות של לכה לבנה בכמה שכבות. על הקנבסים הצבועים הדבקתי מדבקות סקראפ עשויות שכבות נייר של כלי תחבורה בים, באוויר וביבשה. מדבקות הנייר האלה גזורות ומודבקות עם דבק ספוגי מה שנותן להן נפח וקצת תלת מימדיות:

ועוד קצת תמונות מהאהילים – מה שכייף (אחותי הציעה את זה) זה שאפשר לתלות כל מיני דברים על האהילים האלה:

עוד אחת:

ועוד תמונות בחושך, בכל זאת, מנורות…

אבל זה באמת מרשים. וקשה לתפוס את זה בתמונה…

אני יכולה לגלות לכם שפינת הצעצועים של אורי כבר עברה מזמן לסלון. אורי בקושי מבלה בחדר שלו, רק כשהוא הולך לישון אז גם ויתרתי בינתיים על השטיח שהיה מתוכנן לשם. על הוילון עוד לא ויתרתי, אבל עדיין לא מצאתי בד שאני מספיק אוהבת וגם אוטם אור. המציאות, שהיא טיפוס חזק למדי לא מפסיקה ללחוש לי באוזן שכנראה ככה זה כבר יישאר…

בכל אופן אני מפסוטה.

עדכון ראוי:

לשמחתי הרבה, יצא לי בזמן האחרון להעביר הרבה סדנאות בירוחם ובסביבה וגם לפתוח סדנא חדשה בנוסף לסדנת הסיכות וסדנת הסבונים. הביקוש הגובר הוא דווקא לסדנאות על בסיס שימוש חוזר ומיחזור. אז סדנא אחת שיצאה כבר לפועל היא בניית בובות מפקקי שעם (שיש להם את כל התכונות הראויות להפוך לעציצונישים)

וסדנא שנייה היא הרכבת מתלה מפתחות על בסיס גזרי עץ שהיו חלקי רהיטים וגם היא תעלה בקרוב. סדנת העציצונישים כבר עודכנה בדף הסדנאות ואתם מוזמנים לעקוב.

חוץ מזה הבטחתי לעצמי לצלם בסדנאות אבל בגלל שאני באמת נהנית לעבור בין המשתתפים, אני מוצאת את עצמי שוב ושוב לא מצלמת… מקווה שמתישהו זה יקרה ואני אשתף!

יום מצוין!