במסגרת קישוט בית הארעי שלנו בסוכות האחרון הפרח הגלילי התעתד לעבור לסוכה. לעומת זאת התחלתי לעבוד על עיטור הקיר בבית הקבע הזמני שלנו.
זה התחיל מזה שאחותי מצאה לי (תבורכי, אחותי) מן מגש / צלחת מעץ מהגוני עם חריטה של אפריקאים עובדים בשדה (פרשנות שלי, לא מחייבת אומנותית את היצירה) וחשבה שאני אוהב.
קלעה בול. ממש אהבתי.
אמא שלי (תבורך בהחלט) תרמה גם היא צלחת דקורטיבית שיש בה סוסים ואלות. יותר מזה לא מצאתי פרשנות, אני מאמינה שזה משהו מהמיתולוגיה).
ואז, גמלה בליבי ההחלטה:
עיגולים.
השתמשתי בבד תחרה שהיה פעם לבן אבל לצורך יצירה אחרת רוסס בספריי זהב ומאז נותר גלמוד:
הוא נגזר במקומות הנכונים ונמתח עם חוט כותנה בתוך טבעת פלסטיק שאגרתי פעם למטרת מובייל והייתה חלק מארגז החול בחצר של הילדים עד כה:
במקומות הנכונים קשרתי נוצות שחבר הביא לי פעם ממחסן של רשת אופנה שרצו לזרוק אותן (יש הטבות במקצוע שלי, הרבה מתנות כאלו מחברים…):
ועם אותו החוט התחלתי ללפף סביב סביב את טבעת הפלסטיק:
עד שלופף לו הכל:
והנה הוא נוסף לו לעיגולים:
ועם הזמן, נגדיל את האוסף
התבגר פתאום, הסלון שלי…
