מרגע שידענו באולטא-סאונד שיש בת, עמוס נתמלא שמחה.
מכיוון שהוא גבר שאינו מסוגל להסביר את ריגשותיו העמוקים הוא הסביר לי את השמחה הזאת כך:
"עכשיו כשזו בת, תוכלי להלביש אותה כמה שתרצי ותפסיקי לשחק איתי ועם אוּרי בברביות".
מה שעמוס לא מבין זה שהמצב לא הולך להשתנות וברגע שלבנות יש ברבי אחת הן לעולם יאספו עוד. וגם עוד בגדים ואביזרים של ברבי. וגם יבקשו בסוף בית ברביות. בית ברביות דורש רהיטים ואביזרים שמיוחדים רק בשבילו.
ככה זה ממשיך.
(עמוס, אני מקווה שאתה קורא את זה…)
בכל אופן אחרי שהעבנו את השמחה שדבקה בעמוס מסיבות שאין להן אחיזה במציאות העכשווית או העתידית, אפשר להתחיל בכייף.
כשיֵעֲרָה נולדה קיבלתי המון המון בגדים של בנות (אלא מה?!) וקיבלתי המון המון בגדים יד שניה של בנות.
בגד גוף אחד מתוק להפליא סבל מכפתורי תיק-תק שכבר לא ממש היו טובים, אבל הייתה לו אפליקציה כזאת חמודה והתקשיתי להיפרד ממנו:
אז צירפתי לבגד הגוף הזה חולצה שכבר לא בשימוש:
ואתם בטח יכולים כבר לנחש לבד…
גזרתי:
בדקתי:
תפרתי:
והנה הדוגמנית:
לשחק בברביות זה כייף…
רק התחלנו.
