זה היה לפני המון זמן. עמוס היה במילואים למשך חודש ולפני שהוא חזר, החלטתי להכין לו מתנה. עמוס מעשן מקטרות (אפשר להוריד את הגבה), ויש לו המון מקטרות שכבר לא בשימוש, חלקן כבר התיישנו, חלקן הוא קיבל במתנה – אבל הן רק ליופי.
והן באמת יפות.
אז במקום שתהיינת זרוקות במגירה, החלטתי להוציא אותן מהארון.
לצורך כך, התייצבה מסגרת ישנה של תמונה שהזכוכית שלה נשברה לפקד על המון פקקי שעם שנקראו.
חציתי את פקקי השעם לשניים לאורכם והדבקתי בשתי וערב, עם דבק חם, כמו בהדרכה כאן.
צילום :תמר בן-ברוך
את המקטרות עצמן, מחזיקות סיכות תפירה (!!!) שהן ננעצות מספיק חזק מצד אחד כדי לא ליפול מהשעם, ארוכות מספיק כדי להחזיק את המקטרות מצד שני, ונסתרות מספיק כדי לתת את הבמה למקטרות מצד שלישי.
בהתחלה השכבתי את התמונה וסידרתי עליה את המקטרות, ומתחת נעצתי את הסיכות לפי הצורך.
צילום :תמר בן-ברוך
יש כאלה שמספיק להן קצת סיכות כי הן קטנות וקלות, ויש כאלה שצריכות יותר סיכות.
צילום :תמר בן-ברוך
עמוס חזר ממילואים וממש ממש התלהב. קודם לראות אותנו, וגם מהמקטרות, שניתלו אחר כבוד בסלון ביתינו.
רק בריאות!
(נזכר בסוף: הייתה לי הזדמנות חגיגית לסרוג שוב את שני הדברים המתוקים האלו, אז הפעם תהיה הדרכה, בערך. נתראה)