מקרמה (אם תהיתם) היא טכניקת יצירה בטקסטיל ע"י קשירות.
נגיד ככה:
ממש סבתא שיק, נכון?
וויקיפדיה אפילו מוסרת לנו שזו טכניקה שהיסטורית, השתמשו בה בעיקר מלחים, כדי לעטר בספינות ואת הכלים שלהם. מה שהופך את זה אפילו ליותר מגניב.
בכל-אופן. תמיד המילה הזו הייתה נשמעת לי מלאת הוד והדר. עד שגיליתי כי פעם ניסיתי לעשות משהו וזה היה מקרמה. פתאום נתמלאתי כוחות מחודשים כדי לתלות את עציץ הפוטוס הפראי שלנו בכניסה לבית.
אז הנה לפניכם, הוראות פשוטות וקלות, ליצירת מיני מקרמה מהירה:
חתכתי 12 חוטים מחוט שפגט (כרגיל), אבל אפשר להשתמש בכל חוט אחר שעולה על דעתכם, בהתאם לחוזק שלו ולמשקל של מה שתלוי עליו, אם תלוי.
לקחתי את קבוצת החוטים וקשרתי בסופה, כשיש "זנב" של 15 ס"מ בערך.
הפרדתי שני חוטים מתוך הקבוצה וקשרתי ביחד.
ככה עשיתי לכל החוטים.
לקחתי חוט אחד מזוג קשור וקשרתי אותו עם הסמוך לו בזוג הקשור לידו.
עד שכל החוטים היו קשורים בזוגות חדשים (ונוצר אפילו מן מעגל כזה):
אפשר להוסיף בכל שלב חרוזים:
ולהמשיך לקשור זוגות סמוכים של חוטים שכנים:
לאט לאט להגדיל את המרווחים בין הקשרים לאורך החוטים כדי לאפשר גמישות.
ואז, נוצר מן שק רשת כזה בתוך הקשרים אליו ניתן להכניס את העציץ או מה שלא יהיה (כדורי משחק, צעצועים, נעליים, גרביים, חבר שהוא כבר לא חבר וכיד הדמיון הטובה עליכם):
ואני חייבת לומר שזה היה החלק הכי קשה בשבילי בסיפור הזה, להכניס את כל הענפים המרשימים שהפוטוס שלי צימח עם הרבה תמיכה ואהבה לתוך הרשת.
מסקנה:
קודם מכינים מקרמה אח"כ מגדלים פוטוס ג'ונגל.
ב"זנב" למטה, "דיללתי" ע"י כריתתם של חוטים שלא השחלתי בהם חרוזים. ולמעלה קשרתי בקשר פשוט אבל חזק את כל החוטים, ביניהם יצרתי עם האצבע "חור" לתלייה על הוו.
והנה הכניסה לבית שלנו:
ברוכים הבאים!
(הניסוח מופנה בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים כאחד).
יום נפלא!