לפתע ממש, לא הייתה לי יותר מצלמה.
אוּרי שיחיה, פשוט שמט אותה וגרם למותה בטרם עת. כמה צער אחז בליבי. הימים הם כמה ימים טרם פורים ולא אוכל לצלם את כל משלוחי המנות היפים שאכין. את אריזתם המפוארת, את שלל הגוונים הקורצים…
ובכן,
מיהרתי לעשות וקניתי מצלמה חדשה.
הבטיחו שיגיע מהר. שילמתי במיוחד לשליח. כמה שעות בואכה קריאת המגילה הגיע שליח.
לא הספקתי להכיר אותה כמו שצריך, לכבד אותה בטעינת סוללה ולהתיידד כראוי וכבר ניסיתי לשעבד אותה לצרכיי.
ניצול מחפיר. והתוצאות לפניכם. לא צילמתי יותר מדי. אבל אני יכולה לתאר במילים את מה שלא אוכל להראות כראוי.
נתחיל בזה שמשלוחי המנות היו מבוססים על מעדנים ומגדנות תוצרת בית.
עוגיות הבית – עוגיות חמאת בוטנים:
העוגיות האלו הן הכי פשוטות שאפשר ולא נראה לי שיש מישהו מבאי ביתינו (כולל בעלי-חיים) שלא טעמו מהן עדיין.
המתכון הוא של קרין גורן והוא כולל שלושה מרכיבים בלבד:
כוס חמאת בוטנים
כוס סוכר
ביצה
מערבבים, יוצרים כדורים, אופים 10-12 דקות בחום של 180 מעלות.
מי שלא אוהב אותן אצליכם בבית – נא להבהיל אותו בדחיפות לבית-חולים קרוב, לבדיקה מקיפה של בלוטות הטעם. מי שרגיש לבוטנים – להבהיל עוד יותר בדחיפות.
כמו ששמתם לב – העוגיות הן ללא קמח – מתאים לחולי צליאק.
העוגיות נארזו ונקשרו או בשקית חיפושיות או במפית בגוונים תואמים:
גם אגוזי פקאן, שנקטפו וניתנו ע"י חבר מבית הלל נארזו כך:
גרנולה ביתית זה משהו שמאוד פשוט להכין ויוצא מעולה גם כן.
קולים, או בתבנית בתנור או במחבת/ווק, תוך ערבוב מתמיד פתיתי שיבולת שועל.
מוסיפים סוכר חום / דבש
מכניסים מה שבא – קוקוס, וניל, אגוזים/שקדים/בוטנים קצוצים, שומשום, חמוציות, פירות יער, צימוקים, תמרים חתוכים, פירות יבשים או כל דבר אחר שבא לכם.
אחרי שהכל קלוי – מוכן!
ארזתי אותן בצנצנות שקופות או בקופסאות שימורים מטופלות וחבקתי באותה המפית (לא ממש אותה המפית, אבל אחת שממש ממש דומה, כן?):
בצנצנות נוספות שהכילו פעם מחית לתינוקות מלאתי חומוס תוצרת בית וחבקתי גם כן. (מתחבא כאן בתמונה):
מה עוד היה שם…
לקחתי שקיקי תה רגיל, ועל ריבועי הנייר של התיונים, הידקתי ריבועים שגזרתי וכתבתי עליהם דברים משמחים כמו "תה לבוקר טוב", "תה ללילה נעים", "תה עם חברים", "תה של מצב רוח טוב" , "תה עם עוגיות" וכיוצא באלו. כיד הדמיון הטובה עלי.
לא צילמתי אותם בנפרד, אבל גם בתמונה החובבנית הזו ניתן לראות אותם:
ועוד דבר סופר מגניב שמיועד רק לאנשים מסויימים הוא – "עוגה בצנצנת" נתנו שתיים כאלה. אחת למשפחה שטענו שהם מאותגרי אפייה, והשנייה לחברה שמאוד מאוד אוהבת לאפות.
מצאתי את הרעיון כאן ולקח לי זמן עד שהמרתי אותו לגודל הצנצנות שהיו אצלי. על המפית החבוקה מעל צירפתי הוראות הכנה שהן די פשוטות:
להוסיף לתכולת הצנצנת ביצה ושמן, לערבב את הכל, ליצור כדורים ולאפות.
תראו איזה יפה זה:
מה עוד?
טיפה שוקולדים ועוד כל מיני ממתקים שלא בריאים לגוף אבל בריאים לנפש.
כל משלוח מנות הכיל דברים שונים והיה נראה שונה. חגיגה.
התפלאתי ונפעמתי, התרגשתי ושמחתי לראות שגם אנשי ירוחם, חבירינו ומכרינו החדשים, שזה פורים הראשון שלנו איתם, נוהגים לשלוח מנות בכבודה תוצרת בית גם הם.
יש אלוהים, אני אומרת לכם. הוא נמצא פה בירוחם. שווה.
עוד תמונה של המטבח בבלאגן הזה:
ועוד אחת:
והנה אבא ואוּרי (עם שאריות תחפושת פרפר) בעת סיבוב משפחתי לחלוקת משלוח המנות שלנו:
(בתמונה ניתן להבחין כי אוּרי שונה כמנהגו החדש ומגניב נשיכה של אהבה לאוזן של אבא כסגולה לפורים שמח)
אחרי פורים שמח לכולנו! שקט ושלווה בדרום…