אני יודעת שנכנסתי לעונה בעייתית.
כל ילד בירוחם שרואה פלטת / רפסודת / משטח עץ, מיד נדבק טרוף חושים ואוסף את החברים להרים אותו לקראת ל"ג בעומר.
אני למשל, מנסה למצוא בו את הרהיט הבא שאני זקוקה לו.
אז יש לי בבית מדפים למטבח, ומדפי ספרים לחדר הילדים, המיטה הזוגית שלנו ועוד קרשים שנפרדו ממשטחים כאלו ומשמשים אותנו בבית. חלקם עלו לבלוג וחלקם נגנזו בשל תמונות שלא מספקות את רצוני.
לכל פלטת עץ יעודיים שונים ומיוחדים רק לה ואחרי התבוננות – אני מצליחה להוציא ממנה את זה.
את הבובה הזותי החלטתי בספונטיניות של פעולה דווקא לנסר קצת זוויתי:
החלק שניסרתי מכאן הוא מתלה מעילים מתהווה…
סגרתי למעלה בהברגה עם קרש נוסף.
שייפתי פעמיים, צבעתי פעמיים (לאו דווקא בסדר הזה)
וניר אפילו היה שותף וארח לי לחברה (או שמא אני אירחתי לו לחברה ובידרתי אותו)
אחרי שהתייבש (פעמיים) הברגתי לו את המתלים המיועדים:
והוא נתלה אחר כבוד במסדרון ביתינו.
אני יודעת שזה כבר סוף חורף. חורף שלם המעילים עברו ממקום למקום בבית ופינטזתי על המתלה הזה.
אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, נכון?
במדף למעלה אפשר להניח ולקשט:
אני לא דואגת. גם בקיץ זה יהיה שימושי…
והנה תמונה של מאחורי הקלעים:
לפני פסח נינוח לכולם!