מדובר בפטנטים בקנה מידה עולמי שיכולים לשנות את האנושות. סוד חשאי, מסווג, לעולם לא תשמעו ממישהו מידע כזה. רק אני יודעת ומוכנה במן חולשה של רגע לגלות את הפטנטים האלה.
אז זהו שלא.
סבתות שלכם, השכנה ממול (לכל אחד יש כזו בדיוק) וכיוב', כבר השתמשו בסודות המסווגים האלה מזמן. אפילו עם הקופאית בסופר יצא לי להחליף חוויות.
סודה לשתיה. אבקה לבנה (מהסוג המועיל) שאפשר לקרוא לה אבקת קסמים.
חוץ מזה שהיא שימושית באפייה ובישול? מה עוד?
אז ככה לסודה לשתיה יש תכונה נפלאה שהיא סופגת ריחות. זו סיבה טובה למגוון שימושים. למשל:
אבקת ריענון לשטיחים.
לפני ששואבים את השטיח מפזרים על השטיח סודה לשתיה, ממתינים מספר דקות ואז שואבים את השטיח. אני הוספתי לסודה בערבוב מסיבי (שערבב בשבילי הפוד-פרוססור שלנו) גם כמה טיפות שמן לבנדר שהוא חומר אנטי-בקטריאלי, הריח נספג בשטיח ומגן לי על אוּרי (כך אני רוצה להאמין) כי אוּרי מבלה עליו שעות רבות במשחק. אבל גם משאיר ריח נעים בלי קשר, למי ביננו שלא נוהג להתפלש על השטיח שלו.
מצאתי שהדרך הכי טובה לזרות אבקת ריענון כזו על השטיח, היא לאחסן אותה בצנצנת של תבלינים או טלק או משהו כזה עם חורים של מלחיה במכסה.
(אם מוסיפים תמצית כלשהיא לריח, חייבים להשאיר את הסודה מעורבבת טוב עם התמצית ל-24 שעות לפחות לפני שימוש ראשון, כדי שהריח יספג טוב בסודה)
להלן דוגמה:
עוד שימוש:
אבקת אהבה לנעליים של עמוס.
אותו כנ"ל רק שלאבקה הזו הוספתי טיפות מעטות של שמן עץ התה, שהוא אגב, אנטי-פטרייתי ומעולה לפטריות ברגליים באותו ערבוב ואותה שהייה. מזכירה שוב: מה שמוציא את הריח הרע מהנעלים זה הסודה, התוספות זה כמו בפיצה – לא חייב.
אופן שימוש: מפזרים על סוליית הנעל הפנימית. אם נלחמים בפטריות ברגליים, צריך לשים גם על כף הרגל או בתוך הגרב.
דוגמה:
אני רק מבקשת בכל לשון של בקשה – מי שמכינה (או מכין) את אבקת האהבה לנעליים של עמוס, שלא יכין אותה לעמוס. אני הכנתי לו כבר והוא בן-אדם נשוי. אני אשתדל להרעיף עליו מספיק אהבה.
אני מרשה לכם לשנות את השם ל"אבקת אהבה לנעליים של עצמי" או מישהו אחר…
פתרון משמעותי במיוחד אחר, שמעלה את הסיכויים באמת להציל את האנושות הוא שימוש בסודה לשתייה בתור… דאורדורנט!
סטטיסטיקות אכן מצאו קשר ישיר בעלייה במקרי סרטן השד ובין השימוש היומיומי בדאורדורנטים של ימינו שהם, רובם ככולם, אנטי-פרספירנט. מה שאומר – מונעים הזעה.
לוגיקה פשוטה תוכיח לכם שאם אלוהים ברא אותנו מזיעים כנראה שזה נחוץ. מה שקורה זה שהזיעה נשארת בתוך הגוף שלנו, ואיתה גם הרעלים שהיו אמורים לצאת החוצה. מצבור של רעלים=לא טוב.
אבל בכל זאת, גם להישאר בלי חברים זה לא טוב ולכן צריך לעשות משהו עם ריח הזיעה בקיץ הישראלי המהביל.
סודה לשתיה פותרת את בעיית הריח אבל לא מונעת את הזיעה. מה שאומר שיש סיכוי לעיגולים רטובים עם חולצות צמודות במיוחד. תעשו את השיקול שלכם. אני כבר הפחדתי אתכם עם סרטן וכו' וכו'
הריח הרע נמנע לחלוטין, וההשפעה של הסודה היא לבערך 24 שעות. אם רוצים לחזק את האפקט בזמנים קשים במיוחד צריך פשוט להדביק את הסודה טוב. איך? מורחים לפני כן אלוורה טהורה ואני שמעתי גם על חמאת שיאה גולמית. הרטיבות גורמת ליותר אבקה להידבק שם. למרות שבד"כ האיזור המדובר הוא די לח גם ככה וזה עובד בכל מקרה.
את הדאורדונט החמוד הזה אני מאחסנת, בעקבות המלצה של חברה, בקופסת תכשיטים קטנטונת וסוחבת איתי לאן שאני צריכה או לחילופין משאירה בחדר האמבטיה.
כך היא נראית:
וכך נראית הקופסה שעשיתי לחברה ממליצת היושר שלי במתנה:
עוד דבר שסודה עושה וזה כבר לא קשור לריח הוא, לא תאמינו, תחליף לאבקת כביסה!
כאן אני אעצור לסיפור מסגרת קטן.
אני לא משתמשת באבקת כביסה בבית, אלא בפתיתי סבון גולמי. כי זה מנקה יותר טוב, מתאים גם לעור רגיש (תינוקות נגיד), מתאים לכל סוגי הכביסה, לא מכיל דגרנטים, לא מבוסס על נפט (כמו כל אבקות הכביסה האחרות), אקולוגי יותר וחסכוני יותר- עולה הרבה הרבה פחות.
בקיצור,
אם שאלתם, אני שמה פתיתי סבון בתוך פיסת בד וקושרת את הפינות הנגדיות אחת לשניה, כמו השק על המקל של מרקו (ההוא שמחפש את אמא):
את השקיק הזה של מרקו זורקים יחד עם כל הבגדים לתוף של המכונה. פתיתי סבון גולמי משיגים בחנויות של סבתות, חנויות תבלינים בשווקים וכו'.
כשעברנו דירה לא מצאתי כאן מקום לקנות וקראתי שסודה לשתיה עושה את אותה עבודה.
הפתעה! זה מוריד כתמים, מנקה, מלבין ואפילו שומר על הבגדים יותר!
עד כאן פינת עקרת הבית הנואשת.
למה בכלל להשתמש בסודה לשתיה במקום כל התכשירים האחרים?
שימו לב:
תרסיס לשטיחים – 18-29 ש"ח אקולוגי – לא מצאתי
תרסיס למניעת ריח נעליים – 26 ש"ח אקולוגי -לא מצאתי
דאורדורנט – 21-49 ש"ח אקולוגי – 32 – 50 ש"ח
אבקת כביסה – 25 – 37 ש"ח אקולוגי – 33 – 390 ש"ח
סודה לשתיה – 5 ש"ח למאתיים וחמישים גרם. 9.90 לאריזה של ק"ג.
כל המחירים על-פי מה שמצאתי ברשת.
ברשומה הקודמת הודיתי נרגשות לאנשים שקוראים את הבלוג. מאז כבר נרשמו יותר מאלפיים צפיות באתר! אפילו כמעט 2200! לרגל חגיגות האלפיים הבטחתי בדף בפייסבוק מתנה והבטחות צריכים לקיים.
לכן מבין הרשומים לבלוג עד יום שלישי בעוד שבוע (21.2,כ"ח שבט), אני אגריל את המתנה החביבה הזו:
המתנה כוללת קופסה עגולה עם בטנה דמויית עור, סבון של מיא – סקראב קמומיל על בסיס שמן זית, ושלישיית מגנטים שהם פרומו למחלקה החדשה "פיצ'יפקעס לבית". ונראים ככה:
להירשם לבלוג אפשר דרך הכפתור החמוד משמאל למעלה. ויש אפשרות עד אז.
שוב תודה!