אצל אחינו הלועזיים מאמריקה יש איזה נוהג די מקסים, שבו הסביבה של האח – זה שמחמם בחורף, תמיד מקושטת ובד"כ מקושטת סביב החגים (הלועזיים) ועונות השנה (הלועזיות) למשל:
(כולם מהאתר www.littlebitfunky.com)
אצלינו במטבח הביתי הישראלי של משפחת אביגד יש איזה פינה שתמיד מעצבנת אותי בלובן הריקני שלה. בסתיו, נפעמתי עמוקות מעלי השלכת בחצר ותליתי שרשרת של עלים. היא נשארה עומדת ומצחקקת את במטבח עד פסח ועכשיו, לכבוד יום העצמאות הישראלי, הפינה קיבלה צביון לאומי:
זה התחיל ברצועות גזורות של בד לבן:
על אחת מהן הודבק שאריות של סרט סאטן דקיק שנשאר לי מאיפשהו:
על השאר צויר בטוש ארטליין תכלת פסים וצוייר סמלינו היהודי:
נכון שזה נראה יותר כמו דגל הדיו מאום-רש-רש מאשר דגל רישמי ומכובד, אבל במראה הכללי – אני אופטימית.
הופתי לזה רצועות סרט סאטן כחול מנוקד בלבן:
הדגלונים והסרטים הודבקו (בדבק U נוזלי) לחוט שפגת כשהם מקופלים לחצי כך:
לצורך הוספת מראה חגיגי – כל דגלון קופל לחצי ומהצד הפנימי נגזר אלכסון עד לפינות ליצירת מראה משונן:
ותלינו:
מוסיף קצת כחול ללבן.
ועד קצת בלאגן, כדי שאני ארגיש שזה הבית שלי:
נראה לי זה ישאר לפחות עד שבועות.
חג שמח!
