בסוף גם אני נכנעתי.
ניסיתי שיהיה כמה שפחות מתקתק, כי אם משהו כבר מתוק אין צורך להוסיף לו עוד סוכר.
העבודה הייתה פשוטה כי הדגלונים תוכננו להיתלות על הקיר ולכן לא היו חייבים להיות דו צדדיים, וגם רציתי שיישאר במרקם גס במסגרת הורדת מינוני הסוכר ולכן לא ממש עבדתי על גימורים.
בחרתי את שילובי הבדים (מנעד רחב – יוטה, קנבס, פשתן, כותנה) וזה עובד מצויין גם עם שאריות בד:
הדרך הטובה ביותר שמצאתי לניצול הבד הוא גזירה של רצועות ולהוציא מתוכן משולשים. ככה:
באישון לילה סידרתי אחר כבוד את כל המשולשים בסדר היפה בעיני (על השטיח בסלון). האמת שזה לא היה ממש באישון לילה, אבל תודו שזה ביטוי קסום…
אספתי את כל המשולשים. זה לא שלב הכרחי בעשייה, אבל התמונה יצאה ממש יפה אז אני משתפת…
ובאישון לילה למחרת תפרתי אותם. אחד אחד, נכנסו להם לתוך סרט אלכסון מקופל:
ובעצם..
זהו.
תליתי על קירות החדר סביב סביב. מעל מיטות הילדים:
מוסיף חיים וצבע עדין.
יום קסום!
שבוע טוב!