ילדים מנייר על הקיר

בקיץ האחרון, כשהייתי בסוף ההריון עם אריאל, ערכתי כמה סדנאות אצלי בחצר במסגרת “סטודיו בחצר”. היה מקסים וכייף, עם אווירה נעימה נעימה ועם אנשים מקסימים . אחת הסדנאות הייתה סדנא של קאט-פיסינג, (שזו טכניקה של עבודה בנייר שהמרנו אותה לעבודה עם פסולת נייר), הייתה אווירה יצירתית כל-כך שאחרי הסדנאות ממש התחשק לי ליצור בעצמי כך יצא שבמקום רק לארוז ולסדר אחרי שנגמרה הסדנא, מצאתי את האצבעות שלי מדוגדגות באופן קיצוני ורק רציתי לעשות בעצמי…

שאלו אותי היום מאין אני שואבת את ההשראה שלי. אז לפעמים ההשראה שלי היא פשוט האנשים היצירתיים שאני באה איתם במגע. במקרה הזה – כמה נשים יצירתיות ומקסימות.

אז בגלל שזה היה סוף הקיץ וכבר הייתי בסוף ההיריון – כל מה שיצא לי זה איורים של ילדים…

ידעתי שפלטת הצבעים שאני רוצה צריכה להיות מונכרומטית בגווני חום-אפור. חשבתי לשלב עם פאנצ’ים מוטיבים לאיורים. והוסיף לכל איור צבע אחד.

כשהתחלתי את הראשון חשבתי לשלב את הצבע הכתום שחוץ מהעלים “זלג” לי פתאום גם לשיער של הילד החמוד המאוייר הזה:

וזה הזכיר לי מישהו שאני מכירה…

ואז הבנתי גם את שאר האיורים שלי:

נסיכת הפרפרים שלי,

והתמימות הזאת,

היא של נירניר שלי:

ומה עם האיור הרביעי?

היא הייתה איתי כל הזמן, כמו עכשיו, אבל עדיין בתוך הבטן…

אז חיכיתי. וזה עמד ככה:

וכשהיא נולדה. בלונדינית . כבר ידעתי איך להשלים את הריבוע הזה…

אז זהו.

(רק רציתי להעיר שאריאלי עבדה עלינו. היא נולדה בלונדינית והפכה בינתיים לג’ינג’ית, אבל לגלות לכם את זה זה יכול להרוס את הסיפור)